ב-7 באוקטובר, בדיוק שלוש שנים לאחר השבת השחורה, התכנסו חברות וחברי קיבוץ להב לריצה קהילתית לזכר הקורבנות. הריצה יצאה לדרך בשעה 6:29, השעה שבה החל אותו בוקר ששינה את חייהם של רבים והותיר אחריו כאב עמוק.
נערות ונערים, בוגרות ובוגרים מהקיבוץ השתתפו בריצה, שנמשכה לאורך 7.10 קילומטרים. התאריך, השעה ומרחק הריצה התחברו יחד לאירוע הנצחה קהילתי, שנועד לזכור את הקורבנות ולבטא את הכאב שנותר נוכח גם בחלוף שלוש שנים.
רצים למען מי שאינם
עבור רבים מהמשתתפים, זיכרון 7 באוקטובר הוא אישי וקרוב. חברים וחברות בקיבוץ איבדו באותו בוקר אנשים יקרים להם, והריצה התקיימה כשזכרם מלווה את המשתתפים לאורך הדרך.
כל אחד ואחת יצאו למסלול עם מחשבות, זיכרונות ותחושות משלהם, אך הריצה המשותפת חיברה את כולם למעשה אחד של הנצחה. לא היה זה רק מסלול באורך סמלי, אלא דרך להיות יחד, לזכור יחד ולתת מקום למי שחסרים.
ההשתתפות של צעירים ומבוגרים ביטאה את מקומו של הזיכרון בקהילה כולה. בני דורות שונים רצו זה לצד זה, כשהם חולקים את הדרך ואת המחויבות לכך שסיפורם של הקורבנות לא יישכח.
שלוש שנים חלפו, הזיכרון נשאר
הזמן שחלף מאז השבת השחורה אינו מעלים את האובדן. עבור המשפחות, החברים והקהילות שאיבדו את יקיריהם, הכאב ממשיך להיות חלק מהחיים. אירועים קהילתיים כמו ריצת הזיכרון מעניקים מקום להתייחדות ומאפשרים לשאת יחד את הזיכרון.
היציאה בשעה 6:29 והריצה למרחק של 7.10 קילומטרים העניקו לאירוע משמעות עמוקה. באמצעות התנועה המשותפת ביקשו משתתפי הריצה לעצור, לזכור ולכבד את מי שחייהם נגדעו באותו יום.
קיבוץ להב מרכין ראש לזכר קורבנות 7 באוקטובר ומחבק את כל מי שאיבדו את היקר להם.
זיכרונם לא יישכח מלבנו לעולם. יהי זכר הקורבנות ברוך.
